סטרס, לחץ וחרדה והשפעתם על ההיבטים הפיזיולגים והנפשיים של האדם

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור האדם באורח החיים המודרני הינו ההתמודדות עם סטרס, המחלה שהכי פוגעת בנו במאה ה-21. העיסוק בהשפעה המצטברת של סטרס זכה לתשומת לב רבה ולעניין ציבורי כאשר התברר שלחץ גורם נזק אדיר למערכות הגוף והנפש, ושכולנו נתונים למצבי סטרס ולחץ במידה כזו או אחרת.
עד לפני שנים בודדות נהגו להתייחס לסטרס כאל מטרד חולף, עייפות או חוסר שקט פנימי.
רבים עדיין מתייחסים אל סטרס כאל תופעת לווי הכרחית וחיובית הקשורה להצלחה חברתית וכלכלית.

בחיי היומיום אנו מתמודדים עם השלכות רגשיות, מחשבות טורדניות, עומסים, קשיים, פחדים וחרדה.
תגובת הגוף שלנו לשלל מצבים אלו הינה הפעלת תגובת הסטרס, המלווה בשינויים פיזיולוגים הכוללים: הפרעות בשינה, דופק מהיר, עליה בלחץ הדם, עליה במתח השרירים, עצבנות, ועוד.

בכל פעם שאנו תופשים גורם כלשהו כאיום או כסכנה, או חווים עומס בעבודה, פקקים ממושכים, תסכול נפשי, מופרשות רמות גבוהות של אדרנלין וקורטיזון ( הורמוני סטרס ), מצב בו מערכת העצבים מגורה יתר על המידה.
הסטרס הופך להיות חלק בלתי נפרד ואף כרוני בעקבות שלל ההתמודדויות והמצבים הרבים לאורך היום, לאורך החיים.

בדרך כלל הסטרס איננו מתחיל במישור הפיזי אלא בנפשי, אך הוא פוגע ביעילות מערכת החיסון, ומכך עלולים להתפתח בגוף בעיות וסימפטומים חמורים נוספים שנמצא להם קשר במגוון מחקרים למצבי סטרס כגון: כאבי ראש, סכרת, מחלות אוטואימוניות, מחלות לב, סרטן,  שבץ מוחי ודכאון.
חוקרים אף קבעו כי לחץ הוא כמו רעל המטפטף בתוך גופינו וגורם לו לאט ובשקט לנזקים קשים.